למה ברית מילה כל כך כואבת ועם דם

הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
הרבה חושבים שברית מילה היא המצווה הכי חשובה בתורה. והיא משהו שכורת ברית בינינו להשם. אבל למה היא כרוכה בכל כך הרבה כאב ודם? למה המצווה הכי יפה אחרי הולדת ילד צריכה להיות עם "אכזריות" ודם?
תשובה:
ישנם שלושה עקרונות בסיסיים שלדעתי צריך להקדים בתשובה על נושא כל כך מורכב...הנושא הראשון קשור ל"ברית"- מצוות ברית המילה איננה רק "מצווה", היא מכונה על ידי כולם "ברית מילה", כי היא "ברית", חוזה שאינו ניתן להפרה בין עם ישראל לקב"ה. לפי חכמים, כמו בכל "ברית", שני הצדדים אינם יכולים להפר את הברית... והיא משהו ש"כפוי" על שניהם אחרי שנחתמה. וזוהי עוצמתה של ברית המילה... היא, כביכול, גם כופה את הקב"ה עצמו לברית. לחוזה. אי אפשר להפר ואי אפשר לברוח. זה מחייב כמובן את עם ישראל כולו... שלא יכול "לברוח" מהשליחות... אבל באופן מוזר זה כביכול מחייב גם את הקב"ה שלא יכול ל"ברוח מהחוזה".
הנושא השני קשור לעובדה שבעולם שלנו יש לא מעט קשיים... כך העולם מתנהל. מאז נפילתו של העולם בחטא אדם הראשון, כל התקדמות היא קשה. למעשה, כבר לפני כן היה קושי (כי עובדה שהאדם הראשון נפל), אבל מאז החטא הכל "התערבב" וכל התקדמות מושגת רק עם קושי וכל ניצחון מושג עם הקרבה מסויימת לפניו. בניגוד אולי למה שהנצרות מנסה לשדר, כי מבחינת הנצרות המשיח כבר בא, הרי העמל והיזע הוא חלק אינטגרלי מההתקדמות של האדם. למה זה כך, זו נקודה שצריך להעמיק בה, והיא קשורה לכל הסיבה של בריאת עולם שבו יש התמודדויות... אבל זה אחד מהעקרונות הכי בסיסיים של העולם... יש דם יזע ודמעות. לפחות עד הגאולה.
הנושא השלישי הוא שבתוך כל הבלאגן של העולם, יש מקום וצורך בעבודה של בני האדם. כמו שהארץ לא מצמיחה לחם, אלא חיטה שאותה יש לקצור, לנקות, לטחון, ללוש וכדומה... כך בכל הדברים- העולם נברא גולמי. ואז צריך ל"עבוד" כדי ליצור משהו שבו ניתן לעשות שימוש. כך כל העולם בנוי. לבני האדם יש תפקיד של שכלול וקידום העולם (ושוב לגבי השאלה למה זה כך- יש מקום להעמיק כמו שציינו בנושא השני).
באופן מפתיע, בעובדה שצריך את בני האדם ל"שכלול" המציאות, כלול גם גוף האדם עצמו. האדם לא נברא מושלם לגמרי. יש מקום וצורך שגם הוא ישכלל במשהו את גופו. אפילו הגוף האנושי הוא "לא גמור" בזמן היצירה שלו וצריך "עוד משהו" שאותו עושים בני האדם עצמם.
כל ההקדמות הללו ביחד מתמזגות ל"ברית המילה". מדובר בברית המשמעותית היותר שבין עם ישראל לאלוקים, במשהו שהוא "שכלול גוף האדם עצמו", ובמשהו שהוא קידום העולם לטוב.
במילא, יש בו מחיר. ומכיוון שהעולם שלנו בנוי כך שיש בו גם כאב וצער- הרי שלצער יש משמעות. משמעות בעוצמתה של הברית, משמעות בחשיבות.
זה לא משהו שנקבע בצורה "אנושית" כי כמובן שאף בן אנוש לא יכול ל"החליט" שצריך צער כזה או אחר... אבל האלוקים יכול. המאמץ, הסבל שכרוך בכך, הופך את זה למשהו משמעותי יותר. בעל יכולת להחזיק דורות על דורות של ברית.
אנחנו לא באמת יודעים מה רמת הכאב הכרוכה בזה. אם כי אנחנו כמובן יודעים שיש כאבים רבים אחרים במציאות. יש מחלות, תאונות וסבל... שמבחינת האמונה גם הם באים משמיים. וכמובן שיש בזה דם והרגשה מאוד לא נעימה... אבל הכאב הזה חותם משהו בצורה שבה מתפתח האדם. כורת את הברית בצורה חתומה בינינו לבין האלוקים. ומקדם ממילא את האדם למקום גבוה יותר.
בסוף, אחרי שתיגמר כל עבודת הדורות של האנושות, נבין למה בכלל היה צורך בעבודה אישית ובמאמץ גדול כל כך של האנושות כדי להביא את הרגעים המאושרים של הגאולה... אבל כל עוד זה ה"מנגנון" של הבריאה, הרי שברית המילה היא חלק ממנו... הכאב והצער והמאמץ האישי הם חלק מכל התקדמות.
תשובות נוספות בנושא-
איך בכלל אפשר לשמור לשון הרע
זו שאלה ממש ממש חזקה...
לפני לא מעט שנים כתבתי על זה מאמר... אשמח שתקרא אותו, ואם יש שאלות נוספות אחר כך, אשמח לענות...
המלחמה האישית בלשון הרע (shoresh.org.il)
זו שאלה ממש ממש חזקה...
לפני לא מעט שנים כתבתי על זה מאמר... אשמח שתקרא אותו, ואם יש שאלות נוספות אחר כך, אשמח לענות...
המלחמה האישית בלשון הרע (shoresh.org.il)
איסור אוננות ?
טוב, זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת...
בקצרה- איסור אוננות נלמד ממעשה ער ואונן, בספר בראשית, שם כתוב שהקב"ה המית אותם, וזה נחשב לחטא חמור.
למרות שיש דעות שלא מחמירות עד כדי חטא דאורייתא בזה (יש ראשונים שמקלים בחומרת החטא), אז התשובה היא כן, יש ציווים קשים בתורה... וחלקם אפילו קשים מאוד. יש אנשים שקשה להם הענין של משכב זכור, יש אנשים שקשה להם ציווים על רגשות, יש כאלה שמאוד מתקשים לשמור ריחוק מעריות וכדומה- אולם התורה מצווה על דברים קשים.
באוננות, ספציפית, יש המון נפילות, אולם מי שמצליח ל"צאת" מזה, הרבה פעמים רואה שזה אפשרי.
ושוב, אין ספק שבימינו מחמירים בזה מאוד, אולי קצת יותר מידי בתיאור החומרה.
אין איסור מין אוראלי מתרי"ג מצוות, זה מופיע בגמרא, אבל בוודאי איננו מתרי"ג מצוות שנמנים כתרי"ג.
טוב, זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת...
בקצרה- איסור אוננות נלמד ממעשה ער ואונן, בספר בראשית, שם כתוב שהקב"ה המית אותם, וזה נחשב לחטא חמור.
למרות שיש דעות שלא מחמירות עד כדי חטא דאורייתא בזה (יש ראשונים שמקלים בחומרת החטא), אז התשובה היא כן, יש ציווים קשים בתורה... וחלקם אפילו קשים מאוד. יש אנשים שקשה להם הענין של משכב זכור, יש אנשים שקשה להם ציווים על רגשות, יש כאלה שמאוד מתקשים לשמור ריחוק מעריות וכדומה- אולם התורה מצווה על דברים קשים.
באוננות, ספציפית, יש המון נפילות, אולם מי שמצליח ל"צאת" מזה, הרבה פעמים רואה שזה אפשרי.
ושוב, אין ספק שבימינו מחמירים בזה מאוד, אולי קצת יותר מידי בתיאור החומרה.
אין איסור מין אוראלי מתרי"ג מצוות, זה מופיע בגמרא, אבל בוודאי איננו מתרי"ג מצוות שנמנים כתרי"ג.
מתי לערוך ברית?
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!
מתי לערוך ברית
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.
מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.
בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.
מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.
בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.
ברית מילה עושים רק לגברים כי הם השולטים?
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.
ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?
אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.
רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...
על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.
ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?
אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.
רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...
על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.
הלכות נדה
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא אמונה
מוצרים








